דלג לתוכן הראשי

דוד הכט , ילד בן 10 , המסתור במרתף וההישרדות במחנות הריכוז




הגרמנים נכנסו לסלובקיה. היהודים נעצרו והועברו למחנות. גם את הורי עצרו ואת אחי דוב ואת אחותי הלן. היינו שישה ילדים במשפחה. שאר הילדים אחותי הגדולה רבקה, אחי יעקוב, אחותי בתיה, אחי דוב, אחותי הלן ואני דוד התחבאו במרתף שמתחת לבית. באותו מרתף המשפחה הנוצרייה החביאה עוד שלוש משפחות. במרתף היה מאוד קר לכן הורי יצאו מהמרתף ועלו לדירה שבקומה השנייה להביא שמיכות לילדים. אחי ואחותי דוב והלן רצו אחריהם. ההורים דוב והלן נתפסו על ידי הגרמנים ועד היום אנחנו לא יודעים מה קרה להם.

 יתומים ללא ההורים
לאחר זמן מה, המשפחה שנתנה לנו מסתור במרתפה, הבריחה אותנו ממקום המסתור. אותי העבירו לכפר. מסרו אותי למשפחה נוצרייה אחרת ושם המשפחה החביאה אותי. לאחר זמן מה, אחד השכנים הלשין שיש ילד יהודי בביתם. בני המשפחה הנוצרייה ואני נשלחנו על ידי הגרמנים למחנות.

 מחנה הריכוז טרזינשטט
אני נשלחתי למחנה ריכוז טרזינשטט שבצ'כוסלובקיה. לשמחתי אחותי רבקה וגיסי יעקוב שהתנדבו לכוחות הפרטיזנים, הגיעו למחנה שבו שהייתי. הם ניצלו בזכות העובדה, שרבקה ידעה לבשל טוב ויעקוב היה חייט מקצועי. הם לקחו אותם לעבוד במחנה.

אחותי שעבדה במטבח הייתה מגניבה לחם לילדים במחנה. ויעקוב היה משאיר בכוונה סיכות חדות בבגדים שהוא תיקן לגרמנים. מאחר ושם משפחתי הוא הכט כל הילדים שהיו במחנה שנקראו בשמות שדומים לשמות גרמניים הופרדו לקבוצה נפרדת והשתייכו לקולטורה הגרמנית. ניסו להחדיר לנו את תורת הרייך. השומרת (קאפו) שנראתה כמו מכשפה שהייתה צועקת ומרביצה עם המקל על השולחן כל פעם שעבר גרמני. היא הייתה באמת אישה טובה והיא הגניבה לנו אוכל.

 המעבר לאושוויץ 
החיים היו קשים מאוד, היה מאוד קר והבגדים היו מינימליים. ישנו בתוך תאי עץ באולם גדול וילדים הגדולים יותר היו גונבים לנו את השמיכות והיה לנו קר מאוד. בשלב מסוים הועברנו לרכבת מסע של בהמות ואחרי הרבה שעות שהיינו דחוסים בקרונות הגענו לשערי אושוויץ. למזלנו הגדול הצבא האדום השתלט על הרכבת והוציאו את האנשים שהיו ברכבת. בזכותם רובם ניצלו ממוות.

תחנות בדרך לארץ ישראל: יוגוסלביה, איטליה, הונגריה, צרפת, קפריסין ואלכסנדרייה במצרים
לפי זיכרוני הוחזרנו ל טרזינטט ומשם אני אחותי רבקה וגיסי יעקוב נפגשנו שוב. משם הסיעו אותנו ברכבות בחזרה לסלובקיה. אחרי המלחמה ארגון הג'וינט (עליית הנוער) איתרו ואספו ילדים יתומים למוסדות לטיפול ולשיקום. הועברנו דרך יוגוסלביה, איטליה והונגריה



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…