ילדים בשואה

יום שישי, 7 באפריל 2017

הנער הכנר שנגרר לאומשלאגפלאץ





נער יהודי בודד בגיל 15 נלכד במצוד של הגרמנים ונגרר לאומשלאגפלאץ  בווארשה בתוך קהל גדול של אנשים זועקים ומקוננים. הנער לא זעק. הוא הלך בדומייה , מכונס בתוך עצמו , מחזיק בקניינו האחד. כינורו. בכיכר הגועשת ענות-אדם, בהמולת קולות הבכי, היריות , וצפירת הרכבות היוצאות לתאי הגאז של טרבלניקה, השגיח בו הקומנדאנט בראנדט, מפקד האומשלאגפלאץ , שהיה ידוע לשמצה בשל אכזריותו , אך מפעם לפעם נתקף התקף של נדיבות והציל חייו של מישהו.

אף בזו הפעם היה בראנדט שרוי במצב רוח הולם . הוא עצר את הנער וציווה עליו לנגן. הושלך הס , ודממה הרת אימה השתררה. אנשים הצטופפו לפנות דרך ללובשי המדים האפורים שנדחקו מבעד להמון, נלהבים להשתעשע. ובתווך , בחלל הקטן שהתפנה, עמד הנער הכחוש והחיוור , רועד מפחד מול הנאצי כבד הגרם. שעת-מה לא יכול היה הנער להניע עצמו להתחיל , אצבעותיו רעדו. ואז , פתאום , עמד וניגן . הייתה זו מוסיקה מעודנת , מלאת השראה, והיא נשמעה כתפילה , כזעקה אדירה לעזרה מעם אלוהים עצמו.
הנידונים והתליינים עצרו נשימתם . הם האמינו , כולם , שחייו של הנער המוכשר יינתנו לו לשלל. הנער גם הוא ידע זאת, ונתחייך. הוא סיים בצלילים עזים , מתפעמים של הודיה ושוב נפלה דממה. הנער המתין. השומעים גם הם המתינו.

המפקד בראנדט עמד בלי נוע , כאחוז קסם . אחר כך הזדקף , הציץ בשעונו, והצביע על הנער. " מחר , באותה שעה, " אמר בשביב של בדיחות-דעת , " הוא ינגן בטרבלניקה. " וכמדבר אל עצמו הוסיף : " כמה חבל".

מקור המידע : 

מתוך  עדותה של יאנינה באומן,  בתוך הספר , חורף בבוקר , הוצאת זמורה-ביתן , 1990 , עמודים 133- 134 .
  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה