דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2016

עדותו של אליעזר שטמלר

"שמי שטמלר אליעזר ונולדתי בבלגיה בשנת 1936 בעיר אנטוורפן. היינו שלושה אחים,אחי הבוגר ממני בשנתיים,מוטק'ה. ואחי הצעיר ממני שנתיים, אלימלך כאשר פרצה המלחמה הייתי כבן-3 והרבה איני זוכר.איני זוכר את את אבי כלל, גם לא בעזרת תמונות. אולם זיכרון אחד נחרט בליבי, אבי כנראה לימד אותי עוד בהיותי תינוק את קריאת שמע, ואף על פי שלא הבנתי את משמעותה חזרתי עליה בליבי כל תקופת המלחמה.ובכל מקום אחי הגדול היה קורא לי ואומר באידיש " לייזר בוא הנה ונאמר יחד: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד " ..."
אני זוכר שהייתי בגן או בכיתה א',הגיע טנדר עם חיילים גרמנים והוציאו אותי מהכיתה. אלה היו חיילי גיסטפו, לא הבנתי לאן הם לוקחים אותי.(שנה לפני כן נולד אחי הקטן והורי חשו שמתקרבת סכנה גדולה, לכן מסרה אותו אימי לכנסיה,אולי לנזירות ואמרה לו:"אלימלך תחיה").
לעדות המלאה סיפור משפחת שטמלר

סיפורו של יוסף הינריך המתואר על-ידו

יוסף הינריך בן 14 בעת האירועים בהולנד במלחמת העולם השנייה
במחתרת: "המקום הראשון אליו נשלחתי, היה ביתו של צייר בארנהם  Arenhem)  ) היינו שם קבוצה של שמונה או תשעה ,פשוט לא היה זמן למצוא מקום מסתור לכל אחד מאתנו. לצייר הזה הייתה חברה יהודיה שנתפסה יומיים שלושה לאחר שהיינו אצלו. היה עלינו לעזוב בחופזה למקרה שיחפשו בביתו. תוך מספר שעות נלקחנו לכתובת אחרת בארנהם אני זוכר שלאיש הייתה חנות נעליים והוא האמין באסטרולוגיה. לאחר מכן גרנו בבית של זוג אחיות מיסיונריות שלא גרו במקום אך אסור היה שיודע להן כי המקום נועד להצלת יהודים. הדבר המרשים ביותר בבית הייתה ההסקה. השירותים היו מוסקים והיה שם מדף ספרים. אחרי מספר ימים אני אחי אשר וסטודנט צעיר שלא היה יהודי הועברנו שוב למקום ליד אפלדורן (Appeldorn) שנקרא באקבארכאן שמו של האיש היה אורבן והוא היה מוכר וידוע כקומוניסט. הסביבה הייתה מוקפת יערות גדולים ואנו היינו יוצאים לאסוף אצטרובלים להסקה. בכל פעם שמשהוא רע היה קורה בשכונה היו באים קודם לאורבן.
לילה אחד הגיע המשטרה ההולנדית ועצרה את אורבן בשל דבר מה, אנו ישנו ולא שמענו אותם באים. לפתע שמעתי שוט…

סיפורה של סבתא מלכה טיטלבאום ז"ל

מקור וקרדיט:
מסע השורשים של סבתא מלכה טיטלבאום ז"ל כפי שתיעד בעלה ( מיזם הקשר הבין דורי)
מאת : יוסי פסח

סבתא מלכה נולדה באנטוורפן שבבלגיה, ב- 2 בינואר 1936
ב-1939 - 1940 הגרמנים פלשו לבלגיה וכבשו אותה תוך 12 יום. הגרמנים אומנם הבטיחו כי לא יגעו ביהודי בלגיה אך זה לא קרה. הם התחילו לשלוח את היהודים במשלוחים מסודרים למחנות השמדה. הגרמנים היו מרכזים את היהודים במחנה איסוף "וואן הוף פון הבסבורג", שהוא כיום מוזיאון ובו רישומים מדויקים של אנשים שנשלחו למחנות השמדה והתאריכים. בערך 1,000 עד 1,500 יהודים במשלוח (טרנספורט).
הגרמנים והצרפתים תפסו את משפחתה של סבתא והביאו אותם למחנה מעבר "ברנס". את אבא של סבתא הז'נדרמים לקחו למחנה עבודה, משם הוא לא חזר. סבתא נשארה עם אמא שלה ועם שתי אחיותיה. יום אחד באו לקחת את רוב המשפחות למשלוח לאושוויץ. המזל היה שהאחות הקטנה של סבתא, בלה, הייתה חולה בדיפטריה, מחלה מאוד מדבקת והז'נדרמים לא רצו להידבק. ככה הם ניצלו בפעם הראשונה.
ארגון צרפתי להצלת יהודים הבריח אותם לעיירה בדרום צרפת, אזור שהיה תחת משטרו של וישי. הצרפתים לא היו כל …

מלאכית בשמי ברלין

מאת : עופר אדרתברחוב אוגוסט מספר 14/16 בברלין, מאחורי בית הכנסת הגדול, ניצב מבנה ישן ומוזנח. רק שלט קטן המוצב בחזית מסגיר את הסיפור ההיסטורי הייחודי של המקום. "אהבה" כתוב בו, לצד תמונה של אישה אחת שרק מעטים בישראל מכירים את שמה, אך כמה מאות חבים לה את חייהם.בין השנים 1922 ל-1939 ניהלה במקום זה באטה ברגר את בית הילדים של הקהילה היהודית בברלין. 120 ילדים גדלו שם. יתומים, חסר בית ופליטי מלחמת העולם הראשונה, שהוריהם לא יכלו לשאת בנטל כלכלתם. באטה, "שווסטר אוברין" (אחות ראשית) בפי דרי המקום, הייתה עבורם תחליף לאם. עם עליית הנאציםלשלטון הורו לה חושיה למלט את ילדי הבית למקום מבטחים. במבצע אמיץ ומורכב היא העבירה אותם לארץ ישראל והצילה אותם ממוות. סיפורם של ילדי "בית אהבה" ובאטה ברגר לא זכה להיכנס לספרי ההיסטוריה. ב-1940, בהיותה בה 54, היא מתה בקריית ביאליק ממחלה קשה, ונקברה בירושלים. הילדים שגידלה, "ילדי אהבה", התפזרו בין הקיבוצים והמושבים במדינה שבדרך. לימים הפכו חלקם לדמויות מוכרות בנוף המקומי
 לכתבה המלאה באתר וואלה .

חיילי היחידות העבריות והבריגדה ראשונים להצלת ילדים מהשואה

מקור וקרדיט :היחידות העבריות והבריגדה בפעולות "בריחה" והצלה - מוזיאון הלוחם היהודי ...חיילי היחידות העבריות והבריגדה ראויים להימנות עם חלוצי ההצלה וההברחה של ילדי ישראל, שנותרו בארצות איטליה ואוסטריה. במרוצת הימים שיתפו עצמם בפעולות מעין אלו גם בארצות אחרות. עמדה להם זכותם להיכלל בצבאות הכובשים והמשחררים בפינת עולם זו, ובעצם ימי הקרבות הטילו עליהם משימה-בתוך-משימה: לטפל בשארית הפליטה היהודית, שרידי האומה, ומעל לכל בילדי ישראל ששרדו לאחר זוועת השטנים, להבריחם גבולות ולקרבם לארץ.מכוניות הבריגדה והיחידות האחרות הועמדו הכן לרשות הפעולה, למרות הסיכון שבהסתבכות עם מטות הצבא, שלצדם אנו לוחמים, ומבלי לדקדק ברכישת ההיתרים הפורמאליים הדרושים לשם כך. רבים לאין ספור היו המקרים שחיילנו חסכו משכרם וממנת המזון והעניקום לילדים המורעבים, המעונים והמדוכאים ולשרידי משפחותיהם, וכן הקדישו להם את כל מחשבתם וכל רגע פנוי. אבות היו ליתומים ואחים לשכולים.במסירות נפש עבדו, ובראותם ילדים, אשר מעין דמעותיהם יבש עם סבלם האיום, בכו הם כילדים. מידם זכו הילדים ללטיפות ראשונות מאז אבדו הוריהם. עצם הופעת החיי…

ילדי החיים ( הישרדותם של חמש מאות ילדים יהודים מציפורני הגסטאפו בבלגיה הכבושה בזמן השואה)

מקור וקרדיט : סילבן ברכפלד, ילדי החיים ( הישרדותם של חמש מאות ילדים יהודים מציפורני הגסטאפו בבלגיה הכבושה בזמן השואה) , משרד הבטחון , ההוצאה לאור .  1991מעטים בלבד יודעים את קורותיהם של הילדים היהודים, אשר נשלחו לבתי-ילדים ובתי-יתומים יהודיים בבלגיה במשך מלחמת העולם השנייה. הילדים היו רשומים בכרטסת של הגסטאפו ונתונים כל הזמן ל"רחמי" הנאצים , מועמדים קבועים לדפורטציה, למשלוח לתאי הגאזים, וחיילים במלחמה הפסיכולוגית של הגרמנים – ובכל זאת הצליחו להינצל ולהתחמק מאושוויץ.
בעת שרוכזו הורי מרבית הילדים האלה במחנה מעצר ,  בקסרקטין דוסין אשר במכלן, ומשם נשלחו אל מותם- חיו הילדים באורח רשמי כיהודים ואפילו זכו לקבל חינוך יהודי, בהסכמתם ובאישורם של הנאצים. היום הם חיים בכל קצווי העולם.
חלקם מייחס את הצלתם לנס מן השמיים , אחרים מאמינים ששיחק להם המזל באופן יוצא מן הכלל , שהרי הכול היה מוכן להשמדתם. ארגון היהודים בבלגיה ב25 בנובמבר 1941 הקימו הכובשים הגרמנים את ארגון היהודים בבלגיה (אי"ב) . בעת המשלוחים לאושוויץ עזר הארגון לאסוף 10,000 נפש למחנה מכלן, לכאורה לשם יציאה לעבודה , ואף שכנ…